#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז. 1 שלח מר עוקבא לר&quot;א בני אדם העומדים עלי ובידי למסרם למלכות מהו, קא מצערי לי טובא ולא מצינא דאיקום בהו, מה ענה לו?	"בתחילה שרטט ושלח &quot;אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום בעוד רשע לנגדי&quot; אף על פי שרשע לנגדי אשמרה לפי מחסום. <p dir=""rtl"">אח&quot;כ שלח שאינו יכול יותר, ענה לו &quot;דום לה' והתחולל לו&quot; דום לה' והוא יפילם לך חללים חללים, השכם והערב עליהן לבהמ&quot;ד והן כלין מאיליהן, הדבר יצא מפי ר&quot;א ונתנוהו לגניבא בקולר.</p>"	גיטין ז.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז. 2 שלחו ליה למר עוקבא זמרא מנא לן דאסיר, מה ענה להם ומדוע ענה משם?	שרטט וכתב להו &quot;אל תשמח ישראל אל גיל בעמים&quot;, ולא שלח להם מ&quot;בשיר לא ישתו יין&quot; דהו&quot;א דוקא בכלי אבל בפה שרי, קמ&quot;ל.	גיטין ז.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז. 3 מאי דכתיב קינה ודימונה ועדעדה, צקלג ומדמנה וסנסנה?	"קינה ודימונה ועדעדה - רב גביהא ארגיזא אמר בי טעמא: כל שיש לו קנאה על חבירו ודומם שוכן עדי עד עושה לו דין.<p dir=""rtl"">צקלג ומדמנה וסנסנה - רב אחא מבי חוזאה אמר בה הכי: כל מי שיש לו צעקת לגימא על חבירו ודומם שוכן בסנה עושה לו דין.</p><p dir=""rtl"">(ביאר הגר&quot;א ששני מקראות אלו יש שינוי בהם מיהושע לדה&quot;י)</p>"	גיטין ז.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז. 4 א&quot;ל ריש גלותא לרב הונא כלילא מנא לן דאסור, והאם לאשה נמי אסור?	"רב הונא אמר רבנן גזרו בפולמוס של אספסינוס, רב חסדא אמר מקרא דכתיב &quot;כה אמר ה' א-להים הסר המצנפת והרם העטרה וגו'&quot; רק כשיש מצנפת בראש כה&quot;ג יש עטרה בראש כל אדם, ולדינא לא הסכים עמו רב הונא אבל שיבח אותו על כך.<p dir=""rtl"">לאשה - מר בר רב אשי התיר, דלא אסרו אלא דומיא דכה&quot;ג גברי ולא נשי.</p>"	גיטין ז.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז. 5 מאי דכתיב כֹּה אָמַר יְקֹוָק אִם שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים וְכֵן נָגֹזּוּ וְעָבָר וְעִנִּתִךְ לֹא אֲעַנֵּךְ עוֹד?	"אם רואה אדם שמזונותיו מצומצמים יעשה בהם צדקה וכ&quot;ש שהם מרובים שנאמר אִם שְׁלֵמִים (מצומצמים) וְכֵן רַבִּים כל שכן שהם רבים.<p dir=""rtl"">וְכֵן נָגֹזּוּ וְעָבָר - כל הגוזז מנכסיו ועושה מהן צדקה ניצל מדינה של גיהנם, משל לרחל גזוזה שעוברת במים בקלות מה שאין כן שאינה גזוזה.</p><p dir=""rtl"">וְעִנִּתִךְ - אפ' עני המתפרנס מן הצדקה יעשה צדקה, לֹא אֲעַנֵּךְ עוֹד - שוב אין מראים לו סימני עניות.</p>"	גיטין ז.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז: 1 האם עכו הוא הגבול הצפוני של א&quot;י?	"במשנה שנינו מעכו לצפון ועכו כצפון ר&quot;מ אומר עכו כא&quot;י לגיטין. מכל מקום רצועה יוצאת מעכו לכזיב וההולך מעכו לכזיב מימנו למזרח הדרך טהורה משמאלו למערב הדרך טמאה (כגרס' הגר&quot;א ע&quot;פ התוספתא והירושלמי, ולפנינו הוא להיפך וע' ברש&quot;י).<p dir=""rtl"">דרך התנא להביא סימן מרצועה כמו שמצאנו &quot;ויאמרו הנה חג ה' בשילה וגו' למסילה העולה מבית אל שכמה וגו' ואמר רב פפא למזרחה של מסילה.</p>"	גיטין ז:		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז: 2 המביא גט בספינה האם צריך לומר בפ&quot;נ ובפ&quot;נ ומדוע (3)?	"תני חדא שצריך לומר, ואידך שאינו צריך.<p dir=""rtl"">ר' ירמיה אמר שזה תלוי במחלוקת ר&quot;י וחכמים עפר חו&quot;ל שבא בספינה חייב במעשרות ובשביעית ר' יהודה אומר רק אם היא גוששת.</p><p dir=""rtl"">אביי אמר שניהם כר&quot;י כאן שהיא גוששת וכאן כשאינה גוששת.</p><p dir=""rtl"">רנב&quot;י אמר אין ענין גיטין כמעשרות ובנהרות של א&quot;י לכו&quot;ע אינו צריך, והכי פליגי בים הגדול דלת&quot;ק בברייתא מושכים חוט מטורי אמנון עד נחל מצרים והנסים בפנים מא&quot;י ושבחוץ מחו&quot;ל ולר&quot;י כל שכנגד א&quot;י עד האוקינוס כא&quot;י דכתיב &quot;וגבול ים וגו&quot; וחכמים למדו מכאן לנסין ור&quot;י לא צריך קרא (ע' ברש&quot;י שמ&quot;ד הכי צריך לאמר ס&quot;ל שתחילת הים כבר הוא חו&quot;ל וצ&quot;ע).</p>"	גיטין ז:		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז: 3 עציץ נקוב המונח ע&quot;ג יתדות האם נחשב כמחובר או לא?	ר' זירא אמר שתלוי במחלקות ר&quot;י וחכמים גבי ספינה במים כשאינה גוששת. אמר רבא דלמא ר' יהודה לא אמר אלא בספינה העשויה לברוח א&quot;נ חכמים לא אמרו אלא בספינה שלא מפסיק אויר ומיא כארעא סמיכתא אבל כשמפסיק אויר הוי תלוש.	גיטין ז:		א'
